ביטוח בריאות ואהבת סיכון

המאמר מתייחס למנהלי קרנות חדשים אשר עם כניסתם לתפקיד חדש "ירשו" תיק המכיל הפסדים, "ירושה" שהתקבלה מהמנהל הקודם של אותה הקרן, המאמר בוחן את פעולותיהם של המנהלים החדשים. למעשה מנהל חדש עם כניסתו לתפקיד ניצב בפני שתי אסטרטגיות פעולה בנוגע להיקף ההשקעות אותה מנהלת הקרן. אסטרטגיה ראשונה היא להישאר עם תיק ההשקעות והרכבו כפי שקיבל אותו מקודמו בתפקיד ואילו האסטרטגיה השנייה היא לשנות את הרכב תיק השקעות בהתאם לציפיות, האסטרטגיות והתובנות של המנהל החדש.
כמו במאמר הקודם בנושא ביטוחי הבריאות והחיים, נראה שהמנהלים החדשים ירשו את ההפסדים בכניסתם לתפקיד. נשאלת השאלה האם ביטוח בריאות, ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה ומחלות קשות קשורים לאהבת סיכון מול שנאת סיכון?

תאונות אישיות

מנהלי קרנות חדשים הם בעלי יתרון יחסי על קודמיהם בתפקיד וזאת בשל היכולת שלהם להתייחס לתיק ההשקעות שמנהלת הקרן באופן אובייקטיבי. מכיוון שלא הם ביצעו את ההשקעה עצמה הם אינם חשים צורך להצדיק אותה, ואף אינם חשים חרטה לנוכח הפסדים שנבעו כתוצאה מבחירה בהשקעות מסוימות. לא כך הדבר בקרב מנהלי הקרנות אשר בעצמם ביצעו את ההשקעה הספציפית שהובילה להפסד, עבורם ישנה התייחסות שחורגת מאלמנטים כלכליים בלבד וזו מתבטאת ביחסיהם להשקעה במונחים רגשיים (למשל במונחים של הצלחה או כישלון אישי). ניתן להבין באופן אינטואיטיבי מדוע מנהל אשר ביצע השקעה מסוימת ובייחוד כאשר השקעה זו התבררה כהשקעה לא מוצלחת בדיעבד, כזו אשר הובילה להפסדים, יש קושי להודות בהפסד, להודות שההשקעה אותה בחר איננה מוצלחת כמו שחשב ואף לממש את ההפסד הכרוך באותה השקעה. לפיכך החוקרים מנסים לבחון את הטענה לפיה בשל האובייקטיביות של מנהל חדש, הדבר יסייע לו לסיים ולהיפטר באופן מהיר יותר מהשקעות גרועות אשר נעשו בתיק כלשהו ועל ידי כך לחסוך מהחברה הפסדים נוספים, זאת ביחס למצב שבו לא היו חילופי מנהלים. החוקרים מנסים לבחון האם קיים ערך מוסף בהחלפה של מנהל וזאת בשל העובדה כי מנהל חדש יכול להיות אובייקטיבי יותר בכל הנוגע להשקעות לא מוצלחות שנעשו בתיק ההשקעות של קודמו בתפקיד, אובייקטיביות זו עשויה לסייע לו להיפטר מהר יותר מהשקעות מפסידות ולרכוש במקומן מניות אחרות, בכך למזער את ההפסדים ואף לגזור רווחים, זאת בניגוד למצב בו המנהלים לא התחלפו ולמעשה אותו מנהל אשר ביצע את ההשקעה הגרועה עדיין מכהן בתפקידו ומתמהמה "בניקוי האורוות" בשל מניעים לא כלכליים.
אהבת סיכון זו באה לידי ביטוי ברצון המנהלים הותיקים לרכוש ביטוח בריאות פרטי לעומת החדשים שיעדיפו סיכון.

חשוב לציין כי בעצם המדידה הזאת ניתן יהיה לבחון באופן מדעי האם יש לחברה עצמה ערך מוסף בהחלפת המנהלים שלה על בסיס קבוע של מדד מסוים כמו תקופה או תשואה מסוימת . במחקר זה, ניתן דגש ספציפי על ידי החוקרים על החלפה של מנהלים בתחום קרנות נאמנות. במטרה לבחון זאת החוקרים בחנו נתונים אמפיריים, נתונים אמיתיים שהתקבלו מהשוק עצמו ונגעו לאופי שאלת המחקר שלהם לבחינת הרכב ההשקעות בקרב קרנות אשר בהן היו חילופי מנהלים. המדגם שבצעו כלל קרנות נאמנות אשר קיימות בשוק, לצד קרנות נאמנות אשר הפסיקו להתקיים החל מהרבעון השלישי של שנת 1991. סך הכל נדגמו 1,446 תצפיות, כאשר כל

תצפית נגעה לחילופי הנהלה בקרן נאמנות. הדגש היה על בחינת פעולות ההשקעה אותם נקטו המנהלים החדשים אל מול החלטות ההשקעה שקיבלו מנהלים של קרנות אשר לא הוחלפו.

סיעוד

החוקרים מדגישים מספר בעיות מתודולוגיות שיכלו לצוץ במחקר ואת הפתרונות שלהם לכך. ראשית הם מציינים כי פעמים רבות הפסד בקרן נאמנות מסוימת מהווה גורם מקדים להחלפה של המנהל, סביר יותר למצוא מנהלים חדשים בקרן נאמנות שהפסידה בשל אי העמידה של מנהל הקרן הקודם בציפיות ממנו, לעומת זאת הסבירות למצוא מנהל קרן חדש בקרן מרוויחה הוא נמוך. על מנת להתגבר על בעיית מחקר זו הציעו החוקרים פיתרון שהמדידה תעשה על בסיס פעולות שנעשו מתוך אותו חלק "שירש" המנהל החדש באחוזים ז"א היקף המסחר לא נבחן על פי היקף הפעולות עצמם, כי אז קרן נאמנות עם הפסדים גדולים יכולה להציג היקף פעילות מסחרית גבוה יותר, אלא המסחר חושב על בסיס אחוזים מתוך היקף התיק שירש המנהל החדש.

ביקורת חשבונאית

מבוא לביקורת

חשבונאות – החשבונאות היא שפה שבאמצעותה חושפים, ממיינים ורושמים את הפעולות הכלכליות שבוצעו בעסק. התוצר הסופי שבשימוש בשפה זו הוא דו"חות כספיים.

ביקורת – ביקורת היא מכלול הפעולות שעל רואה החשבון המבקר לעשות כדי שיוכל לחוות את דעתו בשאלה באיזו מידה משקף המאזן באופן נאות את מצב העסקים של המבוקר לתאריך המאזן ובאיזו מידה משקף דו"ח רווח והפסד באופן נאות את תוצאות הפעולות של המבוקר לתקופה שנסתיימה בתאריך המאזן.

ביקורת איננה רק בדיקת אסמכתאות והתאמתן לרישומים בלבד, אלא היא כוללת:

  1. אימות נתוני הדו"חות הכספיים
  2. בדיקה האם הדו"ח ערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים
  3. בדיקה האם הוא ממלא אחר כללי הדיווח המקובלים
  4. האם כל זה יחד נותן שיקוף נאות, כלומר מבטיח שאין בדו"ח הכספי הצגה מוטעית מהותית.

התוצר הסופי של עבודת הביקורת הוא חוות דעת על הדו"חות הכספיים.

מתוך שאלה שהייתה בבחינת הביקורת האחרונה (של המועצה) –

משנת 2009 אסור לרואה החשבון המבקר לעזור לדירקטוריון ולהנהלה לסייע בעריכת הדו"חות הכספיים לחברות ציבוריות, אך לפרטית מותר.

רואי חשבון בישראל

סוגי התאגדויות

  1. יחיד עצמאי – לא חייב בביקורת – לא חלק מהקורס. הכלל – דו"ח רוו"ה בלבד. ולהגישו אחת לשנה למס הכנסה.
  2. שותפות – לא חייבת בביקורת – לא חלק מהקורס.
  3. חברה (בע"מ / לא בע"מ, פרטית, ציבורית) – כל חברה (למעט חריג) חייבת בביקורת (חייבת במינוי של רו"ח מבקר).

 

מטרת ביקורת הדו"חות הכספיים

על פי תקן ביקורת 73 של לשכת רואי חשבון בישראל בדבר מטרת ביקורת דו"חות כספיים ועקרונות כלליים לעריכת ביקורת, המטרה הראשית של הביקורת היא לאפשר למבקר לחוות דעה על נאותות הדו"חות הכספיים בהתאם לעקרון הסטנדרט הכפול שנקבע בפסק דין הבנקאים. כלומר, האם הדו"חות הכספיים משקפים באופן נאות בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים מכל הבחינות המהותיות את מצבו הכספי של המבוקר (מאזן), את תוצאות פעולותיו (דו"ח רוו"ה), השינויים בהונו העצמי (דו"ח על השינויים בהון העצמי) ותזרימי המזומנים שלו (דו"ח על תזרימי המזומנים).

 

להלן המטרות המשניות של הביקורת (הן לא חלק מתקן ביקורת 73):

  1. בדיקת קיום מוסכמת העסק החי.
  2. גילוי טעויות בספרי החשבונות (לא למנוע).
  3. גילוי תרמיות בספרי החשבונות (לא למנוע).
  4. בדיקת דיוק הרישומים בספרי החשבונות.
  5. בדיקת תקינות הבקרה הפנימית.

מטרות משניות – זה חובה על רואי החשבון, אך הן לא המטרה הראשית.

 

להלן הנושאים שאינם מהווים מטרה בביקורת:

  1. מניעה של תרמיות וטעויות.
  2. שיפור הנהלים.
  3. בדיקת יעילות התפעול.
  4. גילוי דרכים חוקיות לחסכון במיסים.
  5. טיפול בענייני מס הכנסה.

סעיפים 4 ו-5 במסגרת טיפול נלווה (מקבל על זה תוספת).

עקרונות כלליים לעריכת ביקורת:

על פי תקן ביקורת 73, על המבקר לנהוג בהתאם לכללי התנהגות מקצועית של לשכת רו"ח. על פי כללים אלה עליו לנהוג ביושר, בהגינות, להימנע ממצב של תלות במבוקר, לשמור על חובת הסודיות בעניינים מקצועיים הקשורים ללקוחותיו ועוד. התקן ממשיך וקובע שעל המבקר לבצע את הביקורת בהתאם לתקני הביקורת שנקבעים בישראל על ידי לשכת רואי חשבון.

 

ספקנות מקצועית:

על פי תקן ביקורת 73, על המבקר לתכנן את הביקורת ולבצעה מתוך גישה של ספקנות מקצועית שלפיה ייתכן וקיימות נסיבות הגורמות לדו"חות הכספיים להיות מוצגים באופן מוטעה מהותית. כך לדוגמא, על המבקר לאסוף ראיות התומכות במידע שקיבל מההנהלה מבלי להניח שמידע זה בהכרח נכון. הנחת היסוד היא שהדו"חות הכספיים שגויים ומטעים, ולכן על רואה החשבון המבקר לתכנן את הביקורת ולבצעה במטרה לאושש הנחה זו או להפריכה.

לינק למשרד הכלכלה: לחצו כאן